<h1>שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש מלח</h1>
<h2>דף ו:</h2>
"וידי נטפו מור" [שה"ש ה' ה'] וכו', ענין הכל הזלה והגרה והתכה, ומן הענין הזה נקרא ה'משתיק'0— בלע"ז ובערבי 'מסתכי'0— נטף, מפני שהוא נתך, ואין ראוי בעבור זה לקרות כל שרף שהוא נתך0— נטף. ויש מי שמפרש ב"נטף" 'אסטרוך' בערבי ובלע"ז וריחו טוב. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש נטף]. "ופנג ודבש ושמן וצרי" [יחזקאל כ"ז י"ז], "הצרי אין בגלעד" [ירמיה ח' כ"ב], ובערבי 'תריאק'. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש צרה]. "נטף ושחלת" [שמות שם]0— צפורן, כמו שנאמר "וטפרוהי כצפרין" [דניאל ד' ל']. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש שחל]. "קח לך סמים" [שמות שם], פרשו בו שרפים, אע"פ שבאלו הפרטים בזאת הפרשה מה שאינו שרף, רצוני לומר "שחלת" כי פרשו בו 'צפורן', ויש מי שפרשו 'לאדן' בלשון ערבי, ושניהם אינם שרף. והנכון בעיני שיפורש סמנין כאומרם סם רפואה וסם מות, וכן 'לא תשתי סמא' [פסחים קי"ג ע"א]. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש סם]. "וחלבנה" [שמות שם], שנקרא בערבי 'לובני'. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש חלב]. "לבונה זכה" [שמות שם], בלשון ערב 'לובאן. אבל אמרו "עם כל עצי לבונה" אין רצוני הלבונה בלבד כי אם כל אשר יקטירו בו מן העצים כאלו אמר עם כל עצי קטורה וזה כי הלבונה מפני אשר יקטירו בו הושאל לכל מה שיוקטר בו, וזה בכלל מה שנאמר בלשון והחפץ בו זולתו. "תחת אלון ולִבְנֶה" [הושע ד' י"ג]. "מקל לִבְנֶה" [בראשית ל' ל"ז], הוא בלשון ערבי 'לובני', והוא אילן גדול נגרת ממנה לחה ונכנסת ברפואות. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש לבן]. וממנו אצלי "בד בבד יהיה" [שמות שם], והענין בו שיהיה כל אחד מן הסמנין האלה במשקל אחד, אחד מהם לא יוסיף עליו ולא יגרע ממנו, כלומר שיהיו כולם שוים בחלקיהם וכו'. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש בדד]. "מר דרור" [שמות ל' כ"ג], "בשמן המר" [אסתר ב' י"ב] פרשו בו בלשון ערבי 'מוסך', ואמרו "אריתי מורי עם בשמי" [שה"ש ה' א'], ממה שיבטל הפירוש הזה שה'מוסך' איננו צמח שיארה. ויש מי שאמר שהוא פרח הנקרא 'נסרין', ואפשר שהוא אבל אמרו "וידי נטפו מור" [שה"ש ה' ה'] הוא רוצה שמן המור, ואין מה שאמר הכתוב "צרור המור דודי" [שה"ש א' י"ג] מבטל מאמר מי שאמר שאיננו ה'מוסך'. ואמר רבינו האיי ז"ל בפירוש שבת, שהוא השרף הנקרא בערבי 'לובני רהבאן' והוא שרף שיש לו ריח טוב, וזה הפירוש נאות ל"אריתי מורי". [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש מור]. "צרור המור דודי לי" [שה"ש א' י"ג], צלוחית של פליטון0— במאמר מי שחושב שמור הוא ה'מוסך'. או קשר0— במאמר מי שאינו אומר כן ואומר שהוא מצמחי הבשמים. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש צרר]. "מר דרור". [שמות ל' כ"ג], הוא הטוב הנמלט מזיוף ותערובת. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש דרר]. "מר ואהלות קציעות" [תהלים מ"ה ט'], הוא כמו תרגום "וקדה"0— 'וקציעתא' [שמות ל' כ"ד] שהוא ה'קושט', וכן פירש בו הגאון רב סעדיה ז"ל, אך ראיתי בפיטום הקטרת 'קציעה' ו'קושט' יחד בשני משקלים שאינם שוים, אמרו מר וקציעה ושבולת נרד וכרכם0— משקל ששה עשר ששה עשר מנה, הקושט0— שנים עשר, ואמרם הקושט וכבר זכרו קציעה מורה כי שני דברים הם. ומר רב חפץ פירש שהקושט הוא שאומרים בערבי 'קוסט', ופרוש קציעה 'ענבר'. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש קצע]. "וקדה חמש מאות" [שמות ל' כ"ד], הוא ה'קושט'. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש קד]. "נרד וכרכם" [שה"ש ד' י"ד], "נרדי נתן ריחו" [שה"ש א' י"ב], "כפרים עם נרדים" [שה"ש ד' י"ג], נאמר כי הוא ה'ורד'. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש נרד]. "נרד וכרכם" [שה"ש ד' י"ד], בערב 'זעפראן'. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש כרכם, בן ארבע אותיות סוף אות כ']. "מר אהלים וקנמון" [משלי ז' י"ז], "וקנמן בשם מחציתו" [שמות ל' כ"ג], הוא העץ הטוב רצוני עץ הבשם. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש קנם]. "ותרבי לך ברית" [ירמיה ב' כ"ב] וכו', ופירשו בערבי 'אושנאן' והוא עשב שמכבסין בו. [שרשים לרבינו יונה אבן ג'נאח — שורש ברר]. ודע כי "ממלח טהור קודש" [שמות ל' ל"ה] יתכן אצלי בו שלשה ענינים, האחד, שיהיה נגזר מן "במלח תמלח" [ויקרא ב' י"ג] והענין שיערבו בו מעט מלח, וזהו שאמרו רז"ל שהיו מערבין בקטרת דברים שלא נזכרו בתורה, ואחד מהם מלח סדומית כמו שנזכר בפטום הקטרת. והענין השני, שרצה בו ההפלגה וההגעה בשחיקתה, כמה שנאמר "ושחקת ממנה הדק" [שמות שם], ויהיה נגזר מן "כעשן נמלחו" [ישעיה נ"א ו'] אשר ענינו המקיקה והנתיקה. והענין השלישי, שהוא רוצה בו היופי והנעימות, דומה למה שאומר הערב מלח קדרך בחלב, כלומר יפה אותה והנעימה, והוא נגזר אצלם מלשון 'מלאחה' (שהוא היופי ולכל יפה אומרין 'מליח') והענין באמרו "ממלח טהור קודש" על הפרוש הזה, יפה ונאה ונקי, (אבל מה שהוא סובל הלשון מן הענינים ענין ממלח שחוק היטב ונקי).
